גירושין

תמש 019600/06

קביעת אבהות - בדיקת רקמות

פסק דין


1. בפני תביעה להכרה באבהות, שהגישו בני זוג, ג' וא' נ' (להלן: "התובעים"), כנגד היועץ המשפטי לממשלה (להלן: "הנתבע"), להכרה באבהותו של התובע על הקטין ל', אשר נולד ביום
העובדות:
2. (א) ביום 20.8.06 הוגשה התביעה בנדון. נטען שם, כי התובעת הרתה מהנתבע טרם נישואיהם, וכי כאשר ביקשו לרשום את הנתבע כאבי הקטין במשרד הפנים נתקלו בסירוב, ונדרשו להציג פסק דין הצהרתי בעניין אבהותו.
(ב) לבקשתם צורפו האישורים הבאים:
• תעודת נישואין, ולפיה נישאו התובעים ביום
• הצהרה של התובעים במועצת הרבנות הדתית בירושלים בדבר אבהות התובע על הקטין מיום סיוון תשס"ד
"הצהרת אבהות:
אני הח"מ א' נ', ת.ז.מצהיר כי אני הוא אבי העובר שבמעיה של הגב' ג' י', ת.ז. אני מקבל על עצמי את כל החיובים שיש בין אב לבנו/בתו.
ע"ז באתי על החתום
(חתימת התובע)
אני הח"מ י' ג' מודה ומצהירה על הכל הנ"ל.
ע"ז באתי עה"ח
(חתימת התובעת)
החלטה:
בפני הצהירו [בהצהרה המקורית נמחקה ה-ו' הסופית- פ.מ.] והכלה [בהצהרה המקורית נמחקה מילה זו- פ.מ.] את הצהרתם הנ"ל. מתירים להם להינשא זה לזה בלבד, אחרי שיוכיחו את רווקותם וכשרותם להינשא כדמו"י. העובר שייוולד להם הינו בנו/בתו לכל דבר ועניין. אין בהחלטה זו פס"ד לעניין יו"ח.
וע"ז באעה"ח היום
(חתימות)"
• הצהרה של התובעים במועצת הרבנות הדתית בירושלים בדבר אבהות התובע על הקטין מיום אדר תשס"ו
"הצהרת אבהות לזוג שיש להם ילד/ה מחוץ לנישואין.
חתן: אני הח"מ (האב) נ' א', ת.ז./דרכון
כלה: אני הח"מ (האם) ג' י', ת.ז./דרכון
מצהירים בזה כי יש לנו ילד/ה משותף/ת מחוץ למסגרת הנישואין.
שם הילד/ה ל', ת.ז./דרכון ....
נולד בתאריך .... ורשום/ה בהתאם במרשם האוכלוסין.
אנו מצהירים כי אין בינינו קשרי קידושין ונישואין.
ע"ז באעה"ח:
(חתימת התובע)  (חתימת התובעת)
החלטה:
בפנינו הצהירו הנ"ל את הצהרתם ומתירים להם להינשא זה לזה כדמו"י.
ע"ז באנו עה"ח:
(חתימות)".
• אישור מהמועצה הדתית בירושלים (הרב יצחק רלב"ג, הרב המורשה לנישואין בירושלים) מיום 5.06, ובו נאמר כי:
"נרשמו לנישואין הזוג מר נ' א'... וגב' י' (מ') ג', בתאריך ... ניסן תשס"ג. היות והאישה הייתה אז במצב של היריון החתמנו את שני בני הזוג על הצהרת אבהות כמקובל. בשל עיכובים שונים טרם קבעו אז מועד לחופה, בינתיים נולד הילד ששניהם הצהירו עליו הצהרת אבהות ונקרא שמו בישראל ל'. בתאריך ט"ז אדר תשס"ו באו לחדש שוב את תיק רישום הנישואין...וביקשו לקבוע גם מועד לחופה, ואז קיבלנו מהם הצהרה נוספת, כמקובל לגבי בני זוג שיש להם ילד משותף מחוץ למסגרת נישואין. לפי הצהרתם, זה אותו עובר שהיה ברחם ולאחר מכן נולד, כך שיש ברשותנו הצהרה גם על תקופת היותו עובר ועל התקופה בהיותו ילוד. החופה נערכה ע"י הרבנות בתאריך .... אדר תשס"ו .3.06... כעת מבקשת האישה לרשום את שמה ושם בנה ל' בשם משפחתה של בן זוגה החדש משפחת נ'. מבחינתנו אין כל בעיה וההחלטה בנדון היא רק של משרד הפנים...".
3. ביום 5.11.06 התקבלה תגובת הנתבע. לטענתו, תביעת אבהות הינה תביעה חפצית, לקביעת מעמד, אשר יש להכריע בה בזהירות ובדקדקנות. עוד לדבריו, התובעים לא צירפו ראיה כלשהי להוכחת תביעתם, מלבד תצהירם. לפיכך, ובהעדר ראיה מספקת, יש להורות על עריכת בדיקת רקמות, המהווה כלי מדעי חותך ונחרץ לקביעת אבהות.
4. (א) התובעים, בתגובתם מיום 5.12.06, מתנגדים לביצוע הבדיקה האמורה. לטענתם, בטרם תידון בקשת הנתבע לביצוע בדיקת הרקמות, על הנתבע הנטל לסתור את כשרותן של התעודות שהגישו, ואשר יש בכוחן להוכיח את אבהות התובע על הקטין. בנדון, לא טען הנתבע באף שלב, כי יש לו ספק בדבר אמינות הראיות שצורפו, ולא ביקש לחקור את התובעים על תצהיריהם. לפיכך, לא הוטל כל ספק בדבר אמיתות המסמכים, והתובעים יצאו ידי חובת הוכחתם.
(ב) לדבריהם, על אף קיומה של דרך מדעית בדמות בדיקת רקמות, אשר מאפשרת מידה גבוהה של וודאות, אין בכך כדי לגרוע מיכולתו של בית המשפט להסיק מסקנות מראיות אחרות המובאות בפניו.
(ג) עוד לטענתם, אין המדובר בנדון במקרה בו מנסה האב להתנער מביצוע הבדיקה ללא מתן טעם סביר. לדבריהם, אין להם כל התנגדות עקרונית לביצוע בדיקת הרקמות, אולם אין ביכולתם לשאת במימון העלויות הגבוהות הכרוכות בביצועה. לפיכך, אם הנתבע עומד על ביצועה בטרם נשמעו הראיות ונחקרו המצהירים, הרי שיש להטיל עליו לממן את עלותה.
הדיון המשפטי:
5. (א) השאלות העומדות להכרעה הינן: האם יש לחייב את התובע בביצוע בדיקת סווג הרקמות כפי שדורש הנתבע, ובמידה וכן, על מי יוטלו הוצאות הבדיקה.
(ב) בפסיקה נקבע, כי כאשר מסרב אדם לבצע בדיקת הרקמות ללא מתן טעם סביר לכך, לא יוכל בית המשפט לחייבו לבצעה, אך ניתן יהיה לראות בכך "כבישת ראיה", וליתן לסירוב משקל מכריע כנגד המסרב (בע"א 548/78 שרון נ' לוי, פ"ד לה(1) 736).
(ג) עם זאת, צודקים התובעים בטענתם, כי המקרה שבפנינו שונה מנסיבות פסק דין שרון נ' לוי שלעיל, באשר התובע אינו מנסה להתנער מאבהותו על הקטין, ויחד עם התובעת, אף פעל להבאת ראיות המוכיחות שאכן הינו האב. יתרה מכך, התובע הביע נכונותו העקרונית לביצוע בדיקת הרקמות, אולם טען כי אין ביכולתו לשאת במימונה, וכי על הנתבע, העומד על קיומה, לשאת במימון עלותה לאור התעלמותו מהראיות ;
6. (א) בעבר דנתי במקרים שנסיבותיהם היו דומות ביותר (תמ"ש (י-ם) 10240/04 ע. י. נ' פרקליטות מחוז ירושלים, תק- מש 2004(4) 146; תמ"ש (י-ם) 6381/03 מ.ג. נ' היועץ המשפטי לממשלה, תק- מש 2005(4) 347). גם שם, כמו בנדון, צירף האב מסמכים שונים להוכחת תביעתו, אולם היועץ המשפטי לממשלה לא הסתפק בראיות אלו, ודרש כי תיערך בדיקת סיווג רקמות; האב לא התנגד לביצוע הבדיקה, אולם טען, כי אין ביכולתו לעמוד בעלויות הגבוהות הכרוכות בה.
(ב) במקרים אלו קבעתי, כדלקמן:
• ראשית, תביעת אבהות הינה הליך אזרחי, שבו מידת ההוכחה הדרושה היא מאזן ההסתברויות, היינו: אין על התובע להוכיח תביעתו מעבר לספק סביר;
• שנית, אומנם בדיקת סיווג רקמות מאפשרת מידת וודאות גבוהה מאוד באשר לקביעת האבהות; עם זאת, קיומה של דרך מדעית זו אינה גורעת מיכולת בית המשפט להסיק מסקנות מראיות אחרות המובאות בפניו, ולקבוע אבהות, על כל השלכותיה של קביעה זו, על בסיס ראיות אלו, אם הצליח התובע להרים את נטל ההוכחה באמצעותן;
• שלישית, כאשר מבקש הנתבע ביצוע בדיקת רקמות עוד טרם בחן את הראיות והמסמכים שסיפק התובע, ומבלי שטען שהם אינם מספקים, ואף לא העלה ספק לגבי אמינותם, כי אז, מן הראוי היה שהוא ישא במימון עלות הבדיקה. עם זאת, אין אפשרות להטיל את עלויות הבדיקה על הנתבע, היות והנטל לשאת בעלות הבדיקות הדרושות להוכחת תביעתו רובץ על התובע, מבקש הסעד (ור' בעניין זה בע"מ 564/04 מדינת ישראל נגד ב.ש.ש. (לא פורסם)). לפיכך, כך קבעתי, אם המדינה אינה חוקרת בכל דרך שהיא את מהימנות הצהרות המבקשים, כי אז יש לראות את התביעה כמוכחת, לא רק במאזן הסתברויות אלא גם מעבר לספק סביר, ולפיכך, ניתן להצהיר על האבהות של התובע מבלי להורות על ביצוע בדיקת האבהות.
7. (א) בנדון, הציגו התובעים שורה של ראיות ומסמכים ציבוריים, שיש בהם כדי לאשש טענתם בדבר אבהותו של התובע על הקטין. תוכנם של מסמכים אלו לא נסתר ע"י הנתבע; הנתבע לא ביקש לחקור את התובעים על תצהירם, ולא העלה בשום שלב טענה כי הוא מפקפק באבהותו של התובע, או כי אדם אחר טען שהוא האב, או כי קיימות ראיות הסותרות את טענות התובעים.
(ב) לאור נסיבות וראיות אלו, ומששוכנעתי כי התובע הינו אבי הקטין, איני רואה לנכון להורות לתובע לבצע את בדיקת הרקמות, ומקבל את בקשתו בדבר הצהרת האבהות אף ללא בדיקה כזו.
לאור האמור לעיל הינני לקבוע כדלקמן:
8. מוצהר בזאת כי התובע, א' נ', ת.ז. הינו אבי הקטין ל' נ', ת.ז. , אשר נולד ביום בישראל.
9. מרשם האוכלוסין יתוקן בהתאם.
10. אין צו להוצאות.
11. המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ התובעים, לפרקליטות מחוז ירושלים ולמרשם האוכלוסין.

גירושין



יום שבת, 20 נובמבר 2014